הפרעות שינה בילדים וחלומם

חלומות הפרעות שינה בילדים

בניסיון לחשוף את תפקיד השינה, ניסיונות מחקריים התמקדו בעיקר על השפעות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של מחסור בשינה בבני אדם. תוצאות המחקרים הוכיחו שחוסר שינה לאורך זמן יכול לגרום לבעיות קוגנטיוביות והתנהגותיות שבסופו של דבר גורמות להסתבכויות בריאותיות ובמקרים מסויימים אפילו מוות. השפעות חוסר שינה חלקי, היו פחות משמעותים, אבל באופן כללי, מחקרים מעידים שאדם הסובל מחוסר שינה עלול לשלם מכיר כבד באופן קוגנטיבי, התנהגותי, ובריאותי. אף על פי שהרבה מחקרים נעשו על השפעת חוסר שינה על חיות ומבוגרים, מעט ממאוד מחקרים התמקדו בילדים. מחקרים מעטים אלה הוכיחו כי קיים קשר בין הפרעות שינה וליקויי לימידה ובעיות התנהגות אצל ילדים ונוער.

 

חלומו של ילד וההורים

מתוך פרספקטיבה קלינית, שינה נחשב לברומטר (מדד) רגיש מאוד לבריאות ולתפקוד המנטלי של בני האדם. האינדיקיציה הבולטת ביותר בקשר הקרוב בין שינה ובריאות נפשית לבין בעיות בריאות, הינה נוכחות קושי בשינה או תלונות הקשורות לשינה או אף סימפטומים המשמשים לדיאגנוזה של בעיות פסיכולוגיות ורפואיות.

הקשר ההדוק בין הפרעות שינה ובריאות הנפש ניתנים להוכחה ע"י שיטות אבחון מקצועיות כגון ה DSM IV. בנוסף ליותר מ-50 דפים המוקדשים להפרעות שינה ,בעיות הקשורות לשינה נכללים בסימפטומים או בקריטריונים האבחוניים של של בעיות רגש וחרדה (ראה טבלה 1). בנוסף הוכח מ"ס פעמים כי שינה הינה דבר הרגיש ללחצים פסיכו-חברתיים. מחקרים רבים תיעדו את פגיעות מערכת השינה-עוררות למ"ס לחצים טבעיים וניסויים, הנעים משינה במקומות לא מוכרים (לדוגמא: מעבדת שינה) לאירועים טראומטיים.

שינה כבדה

 

הפרעת שינה נמצאה כקשורה לבעיות מזג בגיל הילדות. כמו כן, הוכח שלילדים בוגרים יותר הסובלים מהפרעות שינה יש נטייה גבוהה יותר להפגין בעיות התנהגות אחרות.

מרבית המחקרים המראים קשר חזק בן שינה ובעיות התנהגות או הבעיות נפשיות הינם מחקרים קשר (קורלציה/מתאם) ובשל כך אינם יכולים להראות קשר של סיבה ותוצאה. סוגייה חשובה זו ניתנת להמחשב במקרה של הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מ"ס מחקרים תיעדו אחוזים גבוהים יותר של בעיות שינה בילדים שאובחנו עם ADHD בהשוואה לילדים נורמלים. מחקרים אלה כללו מדדים אובייקטיבים וסובייקטיבים שתמכו ברעיון ששינתם של ילדי ADHD הינה קצרה יותר או בעלת יותר הפרעות. באופן מסורתי לרופאים והורים היתה נטייה לפרש ממצאים אלו על ידי לייחס את הפרעת השינה לעובדה שהילד עובד על "טורבו" או עירני יתר על המידה, ולכן אינו מסוגל להפסיק וליזום את תהליך השינה או שממשיך להיות היפראקטיבי בזמן השינה. מחקרים תומכים בהשערה המתחרה הטוענת שחוסר שינה בילדים עלול להוביל להתנהגות או סימפטומים הקשורים ל- ADHD כגון: חוסר קשב, בעיות ריכוז, אימפולסיביות, ופעילות מוגברת. ישנם מ"ס מקרים קלינים של ילדים שאובחנו עם ADHD וסבלו מהפרעת שינה קשה, שכאשר קיבלו טיפול לבעיית השינה, הסימפטומים הקשורים לבעיית ה-ADHD נעלמו.

bedroom-374977_640

הפרעות בשינה ובפתרון ברור של החלום קושרו גם עם כל מניי בעיות בריאותיות. לדוגמא, אסטמה נחשבת לאחת ממחלות הילדות שמשפיעות על 5-15% מהילדים. אסטמה הינה הפרעה במערכת הנשימה אשר נוטה להפוך ליותר בעייתית במהלך השינה. אכן, קשיי שינה נוטים להיקשר לאסטמה בילדות, ע"פ סקר מ1995 שדווח כי 61% מילדים אסמטיים סובלים מהפרעות שינה.

 

5.24.2 הפרעות שינה בילדים

הפרעות שינה מכסות מגוון רחב של תופעות למ"ס מערכות שינה-עוררות שקשורות למנגנונים ספציפיים האחראיים לגיבוש והסדרת השינה, מעצור התנהגות בזמן שינה או מעברי שינה-עוררות, שליטה בנשימה בזמן השינה, וזמן השינה (השעות הביולוגי).

קיימות מ"ס שיטות אבחון להפרעות שינה. שיטות אלה שונות בדגש שלהן על תודעה, הסבר לגורמי ההפרעה, וגורמים רפואיים או פסיכו-חברתיים. התיאורים הבאים מבוססים על ה- DSM-IV . בשל מגבלות מקום, נושאים רבים יוזכרו באופן חלקי או לא יוזכרו כלל. למידע נוסף, הקורא יכול לפנות לספרים מקצועיים על הפרעות שינה בילדים.

ההבחנה הראשונה של ה-DSM-IV הינה בין הפרעות שינה דיסומניה והפרעות שינה פאראסומניה. דיסומניה קשורה להפרעות הקשורות ביכולת להירדם או לשינה מופרזת. הפרעות אלה כוללות: אינסומניה ראשית, היפר-סומניה ראשית, נרקולפסיה, בעיית שינה הקשורה לנשימה, והפרעות שינה הקשורות לשעון הביולוגי. פאראסומניה כוללת הפרעות המופגנות בהתנהגויות ייחודיים או תופעות פיזיולוגיות המתרחשות בזמן השינה או במעברי השינה-עוררות.

 

פנמנולוגיה

הייצוגים הרפואיים של מגוון הפרעות השינה נוטה להשתנות ככל שהילד מתבגר, והתערבות ההורים בתור המתבוננים העיקריים ומדווחים, משתנה בהתאם.

אינסומניה ראשית

אינסומניה קשורה להפרעות של התחלת והמשך השינה(DIMS). דיאגנוזה זו מכסה את מרבית תלונות הקשורות בשינה בזמן הילדות וכוללת בעיות כגון: קושי בללכת למיטה, קושי בלהירדם, ומ"ס התעוררויות לילה. קטגוריה זו שוות ערך לסיווג ICD-10 של אינסומניה שאינה קשורה בבעיות מולדות. התמונה הקלינית קשורה למצב ההתפתחות של הילד, כמו מקורות ההפניה, אטיולוגיה והתערבות קלינית.

בזמן הינקות והילדות המוקדמת, התלונות השכיחות ביותר (לרוב של ההורים) קשורות לחוסר היכולת של הילד "לישון את כל הלילה" אשר מופגנת בקשיים כגון: להירדם ללא התערבות הורית, מ"ס התעוררויות לילה כאשר הילד מאותת (ע"י בכי או קריאה) וצריך התערבות הורית ע"מ להמשיך את השינה. במרבית המקרים, הילד לא מפגין חרדה במהלך היום ומפצה על חוסר השינה בתנומות צהריים. ההורים בד"כ מותשים מהפרעות השינה של ילדם ובמקרים רבים מפגינים סימנים של חרדה ומתח שעלולים להוביל לקושי תפקוד יומי ולהשפיע על מערכת היחסים שלהם עם הילד. ככל שהילד מתבגר, במהלך תקופת גן חובה ויסודי, המאפיינים הקליניים של אינסומניה עוברים שינויים משמעותיים. התעוררויות לילה וקושי בהמשך השינה והתעוררויות לילה בילדות המוקדמת, מוחלפים לבעיות הקשורות לקושי בהתחלת השינה, סירוב ללכת לישון, פחד, ומאבקים בזמן השינה. כאשר הילד מפוחד, הוא מבקש את קרבת ההורים למשך הלילה ולעיתים ישן איתם. הילד בד"כ יכול להתייחס לפחדים אלה ואת חוסר הרצון בללכת לישון או את הקושי בהמשך השינה לאחר התעוררות לילית. ילדים ונוער מתבגרים יותר לעיתים שוכבים במיטתם לזמן ממושך ללא היכולת להירדם. במקרים רבים, ההורים אינם מודעים או מודעים לבעיה באופן חלקי, כיוון שהילד מפסיק להעיר את תשומת ליבם.

גישות הוריות או תרבותיות, וסגנון החיים השונה של המשפחה, יכולים להשפיע באופן משמעותי על בין אם בעיות מסויימות אכן נחשבות הפרעות שינה. לדוגמא, שינה משותפת של הורה וילד נחשבת להתנהגות נורמלית ומקובלת בתרבויות רבות וע"י הורים רבים. במשפחות אלה, שינה משותפת הינה הסדר שינה הפועל לפי הצרכים של ההורים ושל התרבות בה הם חיים. אמנם, בעולם המערבי, שינה משותפת נחשבת לרוב למנהג לא מקובל שבד"כ מביע נסיון בפתרון בעיית השינה של הילד.